השפעות מלחמת “חרבות ברזל” כגורם סיכון על תאגידים מדווחים

פרופ’ עמיחי כהן, יועץ מיוחד לענייני משפט בינלאומי במשרד ברנע ג’פה לנדה
עו”ד חגית רוס, מנהלת מחלקת חברות ציבוריות במחלקת מימון ותאגידים ציבוריים במשרד ברנע ג’פה לנדה
כבר למעלה משנה מצויה ישראל במלחמה בשורה של חזיתות כנגד ארגוני טרור ומדינות שונות באזור. מעבר לחזיתות הצבאיות, מוצאת את עצמה מדינה ישראל נאבקת גם בזירה המשפטית הבינלאומית. לזירה זו השלכות משמעותיות על ישראל, אך גם על חברות ישראליות הפועלות בחו”ל, ועל חברות זרות הפועלות בישראל.
באופן כללי, ניתן לסווג את ההליכים המשפטיים הבינלאומיים כנגד ישראל לשני סוגים עיקריים: הליכים בבתי דין בינלאומיים והליכים בבתי משפט במדינות זרות. בבתי הדין הבינלאומיים מתמודדת ישראל, למשל, עם תביעתה של דרום אפריקה, הטוענת, כי ישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה, ועם צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי כנגד ראש הממשלה, נתניהו, ושר הביטחון לשעבר, גלנט. בבתי המשפט במדינות שונות נדונות עתירות של אזרחים וארגונים כלפי ממשלות בדרישה כי יפסיקו לתמוך בישראל וכן, כלפי יחידים בטענות של הפרה של דיני המלחמה. במאמר זה נדון בחלק מההליכים, שלהם עלולות להיות השלכות ניכרות על הפעילות הכלכלית.
בבתי הדין הבינלאומיים, ראוי לשים לב במיוחד לחוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי (International court of Justice), שפורסמה ביולי 2024, הקובעת, כי האופן בו ישראל שולטת ביהודה, שומרון ומזרח ירושלים (השטחים) מפר את החוק הבינלאומי, וזאת כיוון שישראל נוקטת בפעולות אשר מביאות לסיפוח בפועל של שטחים אלו לישראל, ולהפרת הזכות של הפלסטינים להגדרה עצמית. בית הדין הבינלאומי קבע עוד, כי על מדינות שלישיות לא לשתף פעולה עם פעולותיה הבלתי חוקיות של ישראל בשטחים, ובאופן ספציפי קבע, כי על כלל המדינות חלה החובה להבטיח כי הסכמים כלכליים ומסחריים לא יתמכו בפעולות בלתי חוקיות בשטחים.
חוות הדעת של בית הדין הבינלאומי זכתה לתשומת לב מעטה יחסית בישראל, בין השאר כי מבחינה פורמלית, זו היא חוות דעת מייעצת בלבד, שניתנה לבקשת העצרת הכללית של האום. לפיכך, היא נתפסה בישראל כחשובה פחות מההחלטות של בית הדין בעניין תביעתה של דרום אפריקה, שלהן מעמד מחייב במשפט הבינלאומי. אלא שלטווח ארוך נראה כי לחוות הדעת עלולה להיות השפעה ניכרת. מדינות שונות עשויות לפרש אותה כמטילה מגבלות מהותיות על השקעה בחברות ישראליות הפועלות בשטחים. בשל העובדה, שמאות אלפים רבים של אזרחים ישראלים חיים בשטחים, וחברות ישראליות רבות פועלות שם. סנונית ראשונה של השפעה זו ניתן לראות בהחלטת קרן ההשקעות הממשלתית של נורבגיה למשוך את השקעתה מחברת בזק, בשל פעילותה בשטחים.
סוג הליכים שונה מתפתח בבתי המשפט הלאומיים. רבות דובר בתקשורת הישראלית על החשש כי חיילים ישראלים שהשתתפו במלחמה יועמדו לדין במדינות שונות, אך התקשורת הישראלית כמעט והתעלמה משורה של הליכים בארצות הברית ובמדינות רבות באירופה המכוונות למנוע מכירת נשק לישראל. כנגד ממשלות רבות הוגשו עתירות בטענה, כי אישור מכירת נשק לישראל, כמוהו כסיוע לישראל בביצוע הפרות נטענות של המשפט הבינלאומי במלחמה בעזה. בפועל, נכון למועד זה, מרבית מהתיקים האלו נדחו. בצרפת ובארצות הברית – נדחו העתירות בשל העובדה, שההכרעה למכור נשק לישראל היא הכרעה פוליטית. תיקים כנגד מכירת נשק לישראל מתנהלים בבריטניה ובדנמרק. בהולנד קבע בית המשפט, כי אין למכור לישראל חלפים של מטוס ה-F-35 המיוצרים בהולנד.
סקירה של החלטות בית המשפט וההשפעות הישירות שלהן אינה מגלה את מלוא ההיקף של הנזק שעלול להיגרם לכלכלה הישראלית כתוצאה מהדיונים המשפטיים שתוארו. עיקר הנזק עלול להיגרם דווקא כתוצאה מההשפעה העקיפה, הלא פורמלית, של ההחלטות השיפוטיות, ושל עצם הדיון המשפטי, על עמדותיהם כלפי שיתוף פעולה עם ישראל של עובדי ציבור, ואף של עובדים רלוונטיים בתאגידים פרטיים. כך למשל, כבר היום נמנעים עובדי ציבור במדינות רבות באירופה לאשר כל מכירת נשק ישראל, אפילו בלא שהממשלה באותה המדינה תכריז על הפסקת יצוא הנשק לישראל. בשלב הבא, עלולים עובדי ציבור למנוע יצוא לישראל של מוצרים דו-שימושיים, דהיינו – אלו שפוטנציאלית ניתן להשתמש בהם גם למטרות אזרחיות וגם למטרות צבאיות. בתחום הכימיה, למשל, יש מוצרים רבים, שיש להם דו-שימושיות כזו. השפעה נרחבת עלולה להיות גם להחלטת בית הדין הבינלאומי בעניין ההפרה הנמשכת של המשפט הבינלאומי בשליטתה של ישראל בשטחים. אין זה מופרך לתאר מצב בו רגולטור הפנסיה במדינה אירופית חשובה יאסור על קרנות הפנסיה באותה מדינה להשקיע בחברות ישראליות הפועלות גם בשטחים. כך גם, אין זה מן הנמנע, כי אנשי עסקים, אשר שירתו בצבא, ייתקלו בצווי חקירה או מעצר במדינות כאלו או אחרות (כפי שקרה לאחרונה בברזיל למטייל ישראלי).
ומכאן להשפעה של הליכים אלו על תאגידים מדווחים בישראל –
חשיפה של חברות המדווחות בישראל להשלכות של הזירה המשפטית הבינלאומית עלולה לנבוע ממגוון רחב של סיכונים, המשתנים בהתאם למאפייני התאגיד. בין הגורמים המשפיעים ניתן למנות את המדינות להן מייצא התאגיד, מיקומי הייצור, המשרדים או הספקים שלו בישראל, המדינות בהן אנשיו מקיימים פגישות או משתתפים בהן בכנסים וכמובן, זהות שלוחיו למדינות אלו.
במקרים מסוימים, עלולות חשיפות אלו לגרום לנזקים עסקיים וכלכליים, ישירים או עקיפים, וכן, לגרום להוצאות בלתי צפויות.
לאור זאת, אנו סבורים, כי ראוי שהנהלות של חברות בישראל, בכלל, ושל תאגידים מדווחים, בפרט, יבצעו תהליכים של הערכת סיכונים אלו, ידרגו את השפעתם הפוטנציאלית, ככל שיתממשו, על החברות שבניהולם, וכן, יקבעו נהלים לצורך התמודדות עם חשיפות מסוג זה. תוצרים אלו יהוו בסיס לדיון בדירקטוריון בנושא גורמי הסיכון ומהותיותם. בכל הנוגע לתאגידים מדווחים, יתכן כי הערכת סיכונים כאמור תוביל למסקנה, כי יש להתייחס להשפעה של הליכים אלו כ’גורם סיכון’, המחייב גילוי לציבור. ולמה כוונתנו? – סעיף 39 לתוספת הראשונה לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת התשקיף – מבנה וצורה), תשכ”ט-1969, מסדיר, בין היתר, את חובות הגילוי של תאגידים מדווחים ביחס לגורמי הסיכון של התאגיד. וכאמור, תוצר של הערכת סיכונים סדור, עשוי להביא לכך שהשפעות הזירה המשפטית הבינלאומית יהוו גורם סיכון אצל התאגיד. במקרה שכזה, יידרש התאגיד המדווח (לאחר ביצוע זיהוי, הערכה, מדידה, הגדרת תכנית עבודה וניהול של הסיכונים) ליתן גילוי, במסגרת הדוח השנתי שלו, בדבר קיומו של סיכון זה, תיאור הסיכון, השפעתו הצפויה, ככל שיתממש, היכולת של התאגיד למנוע או להקטין את החשיפה לסיכון, היבטים עסקיים של התאגיד ופעילותו היוצרים סיכונים מהותיים בזירה המשפטית הבינלאומית והעלויות וההשלכות הפוטנציאליות של סיכונים אלו, לרבות סיכונים ספציפיים לתחום פעילותו וסיכונים של ספקי שירות וצדדים שלישיים אחרים עימם התאגיד בא במגע, וכיו”ב.
יצוין, כי אין מדובר בעניין של גילוי בלבד. כפי שעולה מעמדות סגל רשות ניירות ערך בעניין גורמי סיכון כאלו ואחרים (למשל: בעניין סיכוני סייבר וסיכונים סביבתיים), לא די בכך שהדירקטוריון מאשר את הדוח השנתי הכולל את גורמי הסיכון כפי שהוערכו על-ידי ההנהלה, אלא יש ציפייה לדיון של ממש בדירקטוריון, הן בגורמי הסיכון והן במידת השפעתם, תוך התוויית דרכי ההתמודדות עם חשיפות מסוג זה ופיקוח שוטף.
לאור ההליכים המשפטיים הבינלאומיים כנגד ישראל, אנו סבורים, כי בשלה העת לקיים דיונים בנושא זה בקרב הנהלות החברות ובקרב הדירקטוריונים.