ניהול סיכונים: כלי הכרחי – אבל כזה שאסור שישתק חברות ויפגע במשק

מאת: אילן פלטו, מנכ”ל איגוד החברות הציבוריות

 

בימים אלה, על רקע אסון ה-7 באוקטובר והמלחמה הכואבת שכולנו חווים, כאשר המים מסביב “סוערים” ויש תחושת אי-ודאות גם בשווקים, חברות רבות נדרשות להקדיש מחשבה לסוגיות הקשורות לניהול סיכונים. כל חברה, ציבורית או פרטית, יודעת היטב כי ניהול סיכונים הוא היבט חשוב בפעילותה. הדבר נכון בימי שגרה או צמיחה, ונכון שבעתיים בימי לחימה או מיתון, שלעיתים עלולות להביא את העסק לבעיות תזרימיות ומצב הישרדותי.

זה אולי נשמע קלישאתי, אבל ניהול סיכונים כולל היבטים ושלבים רבים, לרבות מיפוי כלל הסיכונים הקיימים, הערכת יכולת השפעת כל סיכון על פעילות החברה, דירוג הסיכון וכמובן שגם המלצות להתמודדות. כל שלב מכיל בתוכו שיקולים והתלבטויות רבות, דרכים שונות, וכל החלטה במקרה הזה יכולה להיות גורלית. גם מלחמה היא סוגיה משמעותית כאשר דנים ב”ניהול סיכונים”. מדובר כמובן באירוע פתאומי שלא ניתן לצפות אותו אבל בהחלט ניתן להיערך אליו. ההיערכות טומנת בחיבה אתגרים רבים. סיכון המשכיות עסקית, סיכון שרשראות וקווי אספקה, סיכוני חרם בעולם, השפעה על כוח האדם בחברה ועל מידת האפקטיביות שלו ועוד.

תכניות טובות לניהול סיכונים יודעות להעריך את אי-הוודאות, לחזות את ההשפעה על העסק ולבחון את רמת הסיכון מול התועלת הצפויה. כך ניתן לקבל החלטה אילו סיכונים לקבל ומאילו להימנע. קבלה או דחייה של סיכונים, שונה מעסק אחד למשנהו ותלויה באסטרטגיה של הארגון וברמת הסובלנות שלו. עבור כל עסק, הערכה וניהול סיכונים הם דרך נכונה להתכונן לתרחישים שונים ולאפשר לו להמשיך ולצמוח בטווח הארוך, גם אם בטווח הקצר הסיכונים מתממשים ופוגעים בפעילותו. כשעסק מבצע הליך מסודר של ניהול סיכונים, מזהה את הסיכונים אליהם הוא חשוף ומתכנן כיצד להימנע, לצמצם אותם או להתגבר עליהם, הוא משפר את סיכוייו להצליח.

עם זאת, אסור שהמצב הנוכחי בישראל ישתק או יפגע בכלכלה, כי אז המצב יהיה קשה יותר. למגזר העסקי, לשגרת עבודה ולפעילות שוטפת במשק, ככל שהמצב הביטחוני מאפשר כמובן, יש חשיבות גדולה מבחינת החוסן הלאומי שלנו – הן כלכלית והן מוראלית. אסור שהחשש מסיכונים ישתק חברות, כי הדבר אומר במישרין פגיעה בפעילותן, ויגרור פגיעה בחוסנו של העורף, וכמובן שגם בשוק ההון ובכלכלת ישראל.

שוק הון ציבורי מהווה מנוע צמיחה חיוני לכלכלה הישראלית; הוא מאפשר פעילות השקעות יעילה ובכך משיג מטרות רבות, שנדמה כי המרכזיות שבהן הן גיוון הזדמנויות ההשקעה והחיסכון לציבור מצד אחד, ויצירת מקור מימון אטרקטיבי לעסקים מן הצד האחר. שוק ההון הציבורי נועד לשרת את הכלכלה המקומית: הוא מסייע בהקצאה יעילה של המקורות במשק, מגדיל את הפעילות העסקית ותורם לצמיחה ולתעסוקה. הוא מספק גישה רחבה, זמינה וכדאית למקורות הון וחוב עבור חברות ישראליות ובכך מאפשר להן ליזום ולהרחיב את פעילותן, לייצר מומחיות ויתרונות יחסיים, לפתח מגוון ענפי פעילות, להעניק שירותים ולפתח מוצרים ברמה גבוהה – יסודות המאפשרים להן גם לצרף עובדים חדשים לשורותיהן. זו גם הסיבה שמחקרים כלכליים רבים מצביעים על קשר הדוק בין שוק הון ציבורי מקומי חזק ותוסס לבין כלכלה יציבה וצומחת. מבט על העולם מראה מתאם חזק בין כלכלות מבוססות לבין שווקי הון ציבוריים מפותחים ומצליחים. הדבר נכון בעת שגרה, ונכון שבעתיים במצב בו המשק הישראלי נמצא במצב מלחמה.

לכן, דווקא עכשיו, חשוב שממשלת ישראל תיכנס לתמונה בהיבט הזה, ותתמרץ חברות ישראליות להפוך לציבוריות כאן בארץ ולא בחו”ל באמצעות הטבות כמו מס חברות מופחת ולאפשר הטבות דומות גם לחברות שכבר נסחרות בחו”ל ולהפוך לחברות דואליות בישראל, כמו גם קידום הקלות ברגולציה שעלו בוועדות ציבוריות בעבר וניתן ליישמן בצורה מהירה. מהלך נוסף יכול להיות קידום הנפקת חברות ממשלתיות הנמצאות בקשיים, במקום למכור אותן כפי שנעשה כיום ברוב המקרים. דבר נדרש נוסף הוא עידוד הגופים המוסדיים להשקעה בחברות ישראליות על-ידי מתן רשת ביטחון. כל אלה צעדים נכונים, אבל לדעתי – הצעד החיוני והדחוף מכולם הוא ליצור מצב בו מס רווחי ההון (מס המוטל על הסכום שאנחנו מרווחים ממכירה של נייר ערך) שנוצר מהשקעה בחברות זרות לא יהיה זהה למס רווחי ההון שנוצר מהשקעה בחברות ישראליות. כך, לדוגמא, מס רווחי הון על השקעה בחברות הנסחרות בישראל יעמוד על 15% ומס רווחי הון על חברות הנסחרות רק בחו”ל יישאר 25%. דרך אפשרית נוספת היא להעניק הטבת מס למי שרוכש תעודות סל ומחזיק בהן תקופה של שנה למשל.